פסק-דין בתיק ת"א 16606-08

מבוא

1.                  התובע, יליד 1960, עובד כנהג ב'אגד' ונפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 21.10.07 בעת שנהג באוטובוס ביציאה מהישוב מעלה לבונה. התביעה שהוגשה היא לפיצוי עבור נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. הנתבעת היא מבטחת האוטובוס בו נהג והיא אינה חולקת על חבותה.

2.                  לאחר הגשת כתבי הטענות מונה ד"ר מ' יצחקי מומחה רפואי בתחום האורטופדי. בחוות הדעת שכתב הוא מצא כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בשל התאונה. המומחה נחקר על חוות דעתו אך עמד על עמדתו. באותה ישיבה נחקרו גם התובע ועדים מטעמו. לאחר שבקשה שהגיש התובע לפסילת המומחה ולמינוי מומחה נוסף נדחתה הגישו הצדדים את סיכומי טענותיהם והגיעה העת למתן פסק דין.

חוות הדעת הרפואית

3.                  כאמור, המומחה, ד"ר יצחקי נתן חוות דעת שבה מצא כי לתובע אין נכות. בפרק הסיכום של חוות הדעת הוא כותב בהתייחסו ל עמוד השדרה המתני - כי התובע לא התכופף בבדיקה אך היה מסוגל לשבת עם ברכיים ישרות במיטה ללא רתיעה לאחור והדבר מטיל ספק באמינותו לגבי הגבלת הכיפוף. הוא מוסיף כי במספר המעלות שהתכופף לא נמצא ספזם שרירים וסימן על שם שובר הראה תוצאה תקינה. מכל מקום הוא מציין כי קיימים רישומים על כאבי גב תחתון בעבר לרבות אבחנה של פריצת דיסק פתולוגית ניוונית אחרת בעמוד השדרה ולכן להערכתו התאונה לא הותירה נכות בגב התחתון.

4.                  ב עמוד השדרה הצווארי לא מצא המומחה הגבלת תנועה או חסר נוירולוגי ולכן אין נכות מצד הצוואר. הוא מציין כי קיימים רישומים על כאבים קודמים בצוואר או בכתפייים כבר משנת 2006.

5.                  לגבי הפגיעה ב ברך טען המומחה כי נמצאה אוסטאוארטריטיס פטלו פמוראלית שנצפתה גם בבדיקת MRI אך אין לכך קשר לתאונה. הוא מציין כי אין רישומים על פגיעה בברך בסמוך לתאונה אלא רק כארבעה חודשים לאחר מכן ובדרך כלל פגיעה בברך מתבטאת מייד ולא לאחר כמה חודשים. מסקנתו היא כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה בברך לבין התאונה.

6.                  בכל הנוגע לתעודות המחלה ולנכות הזמנית כתב ד"ר יצחקי כי ' הרישומים מקופת חולים הינם דלים ואינם מציינים בדרך כלל טווחי תנועה, אלא רישום אחד האמור שטווח התנועה בגב מוגבל וכד', כך שקשה מאוד לקבל תעודות מחלה למשך כל כך הרבה זמן בהקשר לתאונה. אני ממליץ לכן לתת לו נכות זמנית של חודשיים לגבי הפגיעה בגב.'

7.                  ד"ר יצחקי נחקר על ידי בא כוח התובע. הוא נשאל לגבי מהות הפגיעה בברך כפי שזו נלמדת מבדיקת ה- MRI וטען כי מה שיש לתובע הוא אוסטאוארטריטיס וזו מחלה (עמ' 19); הוא הוסיף כי בדיקת מיפוי העצמות שנערכה בסמוך לתאונה הראתה קליטה קלה בפיקה וזה 'מדבר לא על משהו טרי' אלא 'על משהו שהיה קיים לפני כן' והדבר מעיד שהייתה בברך בעיה קודמת (עמ' 20). עוד התבקש המומחה להתייחס למסמכים שלא עמדו בפניו ואישר כי לא ראה את תעודת חדר המיון ואף ציין זאת בחוות דעתו (עמ' 22).  עם זאת המומחה הסביר כי לצורך הבדיקה הקלינית וקביעת הנכות היה חומר במידה מספקת (עמ' 23). ד"ר יצחקי הופנה לכך שבחוות דעתו נכתב כי לא קרה 'דבר' לאוטובוס הממוגן. הוצגה לו חוות דעת של השמאי שבדק את האוטובוס לאחר התאונה והוא השיב כי אמנם התייחס לכך בחוות דעתו אך אינו חושב שיש לכך משקל אלא אם האוטובוס היה מתרסק או נפגע בעוצמה (עמ' 23).

8.                  למומחה הוצג באותו שלב המסמך שהיה חסר - תעודת השחרור מחדר המיון והוא אישר כי אכן במסמך מופיעה גם תלונה על הרגל. לדעתו הדבר אינו משנה דבר מקביעותיו שכן הממצאים שמצא נוגעים לבדיקה הקלינית שערך והתוצאה לא הייתה משתנה גם אם ניתן לראות את הרישום על תלונה ברגל כמתייחס לברך (עמ' 25).

9.                  בהמשך החקירה עומת המומחה עם קביעתו לגבי נפגע אחר וכן נשאל שאלות על עבודתו כרופא האגודה של המעסיק של התובע, אגד. בסיכומה של החקירה שב המומחה ואמר 'לא מצאתי נכות אז אין למה להתייחס. אם הייתה נכות הייתי מנסה לראות איך לכמת אותה, כיוון שלא מצאתי נכות אז אין' (עמ' 33). הוא הבהיר בתשובותיו לבאת כוח הנתבעת כי אין נכות בצוואר, בגב ובברך (עמ' 33).

10.              התובע העלה טענות רבות כלפי חוות הדעת הרפואית וחלקן נדונו בהחלטה שניתנה לעניין פסילתו של המומחה. בסיכומיו הוא שב ומעלה את אותן תלונות וסבור כי הטיעון שהוצג בבקשה מצדיק סטייה מחוות הדעת באופן שבו תיקבע לו נכות של 10%.

11.               בין היתר הוא מעלה את הטענות הבאות:

א.      התובע טוען כי לא אמר למומחה שאינו עובד יותר באגד וכן לא אמר לו כי לאוטובוס הממוגן לא אירע דבר אלא ההיפך כי נאמר למומחה שהאוטובוס ניזוק וגם השער נהרס.

ב.       התובע טוען כי לא אמר למומחה שהברך הימנית החלה לכאוב כעבור מספר חודשים אלא כי כאבה לו סמוך למועד התאונה ולשיטתו גם אם המועד שבו נערך הרישום הראשון הוא מ- 19.2.08 אין משמעות הדבר שהברך לא כאבה לפני כן. בעניין זה התובע מפנה לתעודה מחדר המיון של בית החולים שם הייתה תלונה על הרגל.

ג.        התובע שולל את התרשמותו של ד"ר יצחקי ולטענתו עשה בבדיקה את כל שנתבקש על אף הכאבים ולא הציג דברים שאינם נכונים או שאינם קיימים.

ד.       היעדרות התובע מהעבודה הייתה לפי אישורי מחלה של רופאים בקופת חולים ולא של רופאים פרטיים. הוא עבר טיפולי פיזיותרפיה רבים.

ה.      אף שהתובע מסכים כי בעבר הוא התלונן על כאבים בגב לא הייתה לו אף פעם מגבלה כה רצינית שהפריעה לו לעבוד ובין התלונות שהתלונן חלפו שנים ללא תלונה כלל. חומרת הפגיעה בתאונה נלמדת גם מכך שעד לתאונה לא קיבל זריקות נגד כאבים.

12.              לשיטתו הראיות שהוצגו מלמדות כי נותר לו נזק לצמיתות כתוצאה מהתאונה; הוא מוגבל בתנועותיו בגב, בצוואר וברכב ואינו יכול לחזור לאותה כמות של שעות עבודה כפי שעבד לפני התאונה. הבדל זה נלמד גם מנתוני השכר המראים כי הפחית את שעות העבודה והוא עובד כיום מספר שעות נמוך יותר.